תגיות

, , , , , ,

אוטיזם הוא מצב התפתחותי נוירולוגי, שמשפיע על תקשורת חברתית עם הסביבה, התנהגות ותחומי עניין חזרתיים ומצומצמים. בשנים האחרונות נראית עליה בשכיחות האוטיזם בישראל ובעולם כולו, שנובעת בחלקה הגדול מהמודעות שגוברת לקיומה ומשיפור יכולות האבחון. יותר ויותר ילדים מאובחנים על הספקטרום האוטיסטי. הספקטרום האוטיסטי הוא מונח שמשקף רצף תסמונות כמו אספרגר, אוטיזם, pdd  וpdd nos  עליו ניתן למצוא ילדים ובוגרים בעלי תפקוד גבוה או נמוך, עצמאיים או זקוקים לסיוע, וכך אין דומה אחד שנמצא על הרצף למשנהו.

זכויותיהם של ילדים עם הפרעות בספקטרום האוטיסטי מעוגנות במוסד לביטוח לאומי, לאחר שראו עליות ומורדות משך שנים רבות. התנהגותו של המוסד לביטוח לאומי, עם ילדים שנמצאים על הרצף האוטיסטי, השתנתה פעמים רבות והושפעה מפסקי דין, ועדות שונות, עדכון ה dsm (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי) ועוד. מידי כמה שנים, יצאו הוראות חדשות שמגדירות לרופאי המוסד, כיצד יש לקבוע זכאות לילד שנמצא על הרצף האוטיסטי. כל פעם שיצאו הוראות, הן ביטלו את ההוראות הקודמות, מה שיצר בלבול ודחייה בלתי מוצדקת של ילדים לקצבת נכות. לפני כמה שנים, בעקבות מסקנות ועדת שטיינברג והנחיות מנכ"ל משרד הבריאות, התפרסמו הנחיות חדשות לגבי קביעת זכאותם של ילדים על הרצף האוטיסטי, כמו מי הם הרופאים שרשאים לאבחן, מהם כלי האבחון המקובלים ועוד. לפני חצי שנה, בהנחיית מנכ"ל משרד הבריאות, שוב יצאו הוראות חדשות בעניין קביעת זכאותם של ילדים על הרצף האוטיסטי, הוראות אילו אינן מבטלות את ההוראות הקודמות, אלא מוסיפות עליהן. בהוראות אילו נקבע כי יתקיים איחוד של רצף התסמונות למינוח אחד קביל, וכמו כן יתקיים איחוד תחומים בתוך התחומים המשמשים בסיס לאבחון.

נקודת המוצא לאיפשור זכאותם של ילדים על הרצף האוטיסטי לקצבת נכות, היא האבחון שנעשה להם, במסגרתו נקבע כי הם נמצאים על הרצף האוטיסטי. בכדי שאבחון זה יהיה קביל, עליו לענות על כל הדרישות, אותן הציב המוסד לביטוח לאומי. האבחון חייב לענות על ה DSM 5  (ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי), כמו כן, צריך לכלול הערכות וחוות דעת שונות, שנערכו לילד על ידי מאבחנים ורופאים שונים בעלי הכשרה מסוימת, אשר השתמשו לצורך האבחון בכלי אבחון שונים. עד כאן הכול נראה ברור ביותר, אולם, בפועל הניסיון שלנו מלמד שלא כך הם פני הדברים, וילדים רבים שנמצאים על הרצף האוטיסטי נותרים למרבה האבסורד משוללי זכויות. וכל כך למה,  בשל חוסר ידע של ההורים בהתנהלות מול המוסד בהשגת האבחון המתאים, חוסר מוכנות לוועדה הרפואית שחשיבותה פעמים רבות, עליונה ביותר, והיעדר ניסיון בפתרון משברים ביורוקרטיים שצצים למכביר באמצע תהליך התביעה. נוסיף על כך את הבלבול הרב ששורר לעיתים גם בתוך המוסד לביטוח לאומי, כך ניתן למצוא התנהגות שמשתנה בין הסניפים, ובעוד שסניף אחד יקבל אבחון ויאשר זכאות, סניף אחר ימצא את האבחון חסר וידרוש השלמת מסמכים חסרים ופעמים אף ידחה את התביעה. הסדרת קצבת נכות לילד שנמצא על הרצף האוטיסטי, חשובה לא פחות גם לעתידו ובטחונו הכלכלי, בעודו מתמודד עם הפרעה שתשפיע על יכולת השתכרותו בתור אדם בוגר.

מאמר זה נכתב על ידי החברה המרכזית למימוש זכויות

מודעות פרסומת